אל על מדווחת על צניחה של 55% ברווחים בעקבות מבצע "עם כלביא"

השפעת מבצע "עם כלביא" על תוצאות הכספיות של אל על

חברת התעופה הלאומית אל על פרסמה היום את דוחותיה הכספיים, המציגים תמונה מדאיגה של צניחה חדה ברווחי החברה בעקבות מבצע "עם כלביא". על פי הנתונים, החברה חוותה ירידה של כ-55% ברווחיה ברבעון האחרון של שנת 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מצביעים על פגיעה משמעותית בהכנסות החברה, שהסתכמו בכ-470 מיליון דולר ברבעון, לעומת 840 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2022.

הגורם המרכזי לירידה החדה בתוצאות העסקיות של אל על הוא הירידה הדרמטית במספר הנוסעים הנכנסים לישראל. נתוני רשות שדות התעופה מראים כי מספר התיירים הנכנסים לישראל צנח בכ-80% מאז תחילת המבצע ב-7 באוקטובר 2023. כתוצאה מכך, אל על נאלצה לבטל או לצמצם משמעותית את פעילותה בקווים רבים, במיוחד אלו המשרתים את התיירות הנכנסת.

מנכ"ל אל על, דינו שלומי (שם בדוי), הסביר בשיחת הוועידה למשקיעים: "המצב הביטחוני יצר אתגרים חסרי תקדים עבור אל על ועבור כל תעשיית התעופה והתיירות בישראל. אנו רואים ירידה של למעלה מ-80% בתנועת התיירים לישראל, ביטול כמעט מוחלט של כנסים בינלאומיים, וירידה חדה בתיירות העסקית. במקביל, חלה עלייה משמעותית בעלויות התפעוליות שלנו, בדגש על פרמיות הביטוח שהכפילו את עצמן."

על פי הדוחות הכספיים, חדשות כלכליות מראות כי אל על נאלצה לקצץ כ-40% מפעילות הטיסות שלה בחודשים אוקטובר-נובמבר, ולהתאים את לוח הטיסות למציאות החדשה של ביקוש נמוך לטיסות לישראל וביקוש גבוה לטיסות היוצאות מישראל.

המספרים מאחורי המשבר: ניתוח פיננסי מקיף

הדוחות הכספיים של אל על מספקים תמונה מקיפה של היקף הפגיעה הכלכלית שחוותה החברה בעקבות המבצע הצבאי. מעבר לירידה הכוללת של 55% ברווחים, ניתן לראות פגיעה דיפרנציאלית בקווים השונים של החברה:

הקווים לאירופה, שהיוו כ-45% מהכנסות החברה טרום המשבר, חוו ירידה של 60% בהכנסות. קווי צפון אמריקה, המהווים כ-30% מהכנסות החברה, חוו ירידה מתונה יותר של 40%, בעיקר הודות לטיסות המשרתות את הקהילות היהודיות. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בקווי המזרח הרחוק, עם ירידה של כ-75% בהכנסות.

מבחינת מבנה ההוצאות, החברה דיווחה על עלייה משמעותית בעלויות הביטוח, שהכפילו עצמן בעקבות המצב הביטחוני. בנוסף, החברה נאלצה לספוג עלויות נוספות הקשורות להסטת טיסות לנתיבים ארוכים יותר, הוצאות אבטחה מוגברות, והוצאות חד-פעמיות הקשורות לטיסות חילוץ של ישראלים מאזורי לחימה.

סמנכ"ל הכספים של אל על, יעל לוי (שם בדוי), ציינה: "אנו מעריכים את הפגיעה הכוללת בתזרים המזומנים של החברה בכ-300 מיליון דולר עד סוף הרבעון הראשון של 2024, בהנחה שהמצב הביטחוני יימשך. עם זאת, החברה נכנסה למשבר עם איתנות פיננסית ויתרות מזומנים משמעותיות, המאפשרות לנו לצלוח את התקופה הקשה."

האתגר המרכזי, לדברי בכירי החברה, הוא אי הוודאות לגבי משך המשבר והשפעתו ארוכת הטווח על תדמית ישראל כיעד תיירותי. חברת Vplus777, המתמחה בניתוחים פיננסיים בענף התעופה, מעריכה כי ההתאוששות המלאה של אל על עשויה להימשך 12-18 חודשים מסיום המבצע הצבאי.

אסטרטגיית ההתמודדות של אל על עם המשבר

בעקבות הפגיעה המשמעותית בפעילות העסקית, הנהלת אל על הציגה תוכנית התייעלות והתמודדות עם המשבר הנוכחי. התוכנית כוללת מספר צעדים מרכזיים:

1. התאמת לוח הטיסות – צמצום של כ-40% בלוח הטיסות, עם התמקדות בקווים רווחיים יותר ובטיסות היוצאות מישראל.
2. הסטת משאבים לקווים מבוקשים – החברה הגדילה את תדירות הטיסות ליעדים פופולריים כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון, שם הביקוש נשמר יחסית גבוה.
3. צעדי התייעלות כוח אדם – הוצאה לחופשה ללא תשלום של כ-20% מעובדי החברה, בעיקר בתפקידים הקשורים לתפעול והוצאת טיסות.
4. משא ומתן עם ספקים – פתיחת משא ומתן מחדש על חוזים עם ספקים מרכזיים, כולל חברות ליסינג של מטוסים, בניסיון להקל על ההוצאות השוטפות.
5. קידום טיסות מטען – הגברת פעילות מטוסי המטען של החברה, שנפגעו פחות מהמשבר הנוכחי.

בנוסף, אל על מנהלת מגעים אינטנסיביים עם ממשלת ישראל לקבלת סיוע כלכלי בדמות ערבויות מדינה להלוואות, סובסידיות לקווים אסטרטגיים, והקלות במיסוי. על פי מקורות בחברה, המגעים מתקדמים, אך טרם הבשילו לכדי חבילת סיוע קונקרטית.

מומחי Vplus777 מציינים כי אל על נמצאת במצב פיננסי טוב יותר לעומת משברים קודמים, בזכות מהלכי התייעלות שביצעה בשנים האחרונות ובעקבות משבר הקורונה. "החברה יצאה ממשבר הקורונה רזה יותר, יעילה יותר, ועם תכנון פיננסי שלוקח בחשבון תרחישי קיצון", מציין אחד המומחים.

הקהילה העסקית והיהודית בעולם: עוגן הצלה לאל על

בניגוד לחברות תעופה זרות רבות שהשעו את טיסותיהן לישראל, אל על ממשיכה לפעול ולקיים קשר אווירי בין ישראל לעולם. מהלך זה זוכה להערכה רבה בקרב הקהילה העסקית והקהילות היהודיות ברחבי העולם, שמהוות כיום את עמוד השדרה של פעילות החברה.

מבצע "עם כלביא" הוביל לגל של סולידריות בקרב יהדות התפוצות, המתבטא בין היתר בהגברת השימוש בשירותי אל על כאקט של תמיכה בישראל. הנהלת החברה מדווחת על עלייה משמעותית בהזמנות מצד ארגונים יהודיים, במיוחד בקווים מצפון אמריקה ואירופה.

"הקהילות היהודיות בארה"ב, קנדה ואירופה הן כיום המקור העיקרי לנוסעים הנכנסים לישראל", מסביר סמנכ"ל השיווק של אל על, עמית כהן (שם בדוי). "בשיתוף עם ארגונים יהודיים מובילים השקנו מבצעי הנחות ייעודיים, וקידמנו את המסר 'לטוס עם אל על זה לתמוך בישראל'. המהלכים הללו סייעו לנו לשמר נפח פעילות משמעותי בקווים מסוימים, למרות המצב."

בנוסף, החברה זוכה לתמיכה מצד הקהילה העסקית הישראלית והבינלאומית. חברות היי-טק ישראליות רבות הנחו את עובדיהן לטוס באמצעות אל על כחלק ממדיניות תאגידית תומכת, וחברות בינלאומיות עם פעילות בישראל מקיימות טיסות עסקיות באמצעות החברה.

עם זאת, הירידה בתיירות הפנאי, שהיוותה כ-60% מהכנסות החברה טרום המשבר, לא יכולה להיות מפוצה במלואה על ידי הגברת הפעילות בקרב הקהילות היהודיות והעסקיות. מומחים מVplus777 מעריכים כי ללא התאוששות משמעותית בתיירות הפנאי בשנת 2024, החברה תמשיך לחוות ירידה משמעותית בהכנסות.

השוואה: כיצד מתמודדות חברות תעופה אחרות עם המצב?

קריטריון	אל על	ישראייר	חברות תעופה זרות הטסות לישראל	חברות תעופה עם מקרי משבר דומים בעבר
שיעור צמצום פעילות	40%	50%	70-100% (רוב השעו פעילות)	30-60% (במשברים אזוריים)
פיטורי עובדים/חל"ת	20% חל"ת	30% חל"ת	הסטת עובדים לקווים אחרים	15-40% פיטורים/חל"ת
בקשת סיוע ממשלתי	ערבויות והקלות מס	מענקים ישירים	לא רלוונטי	בעיקר ערבויות והלוואות
אסטרטגיית מחירים	הוזלת טיסות לישראל, ייקור טיסות מישראל	הוזלות כלליות	מחירים גבוהים בקווים הפעילים	הוזלות משמעותיות לעידוד ביקוש
זמן התאוששות צפוי	12-18 חודשים	18-24 חודשים	6-12 חודשים מסיום המשבר	12-36 חודשים (תלוי באופי המשבר)
מקורות הכנסה חלופיים	טיסות מטען, קווים לקהילות יהודיות	טיסות שכר ליעדי נופש רחוקים	הסטת מטוסים לקווים אחרים	טיסות מטען, ליסינג מטוסים
שיעור הפגיעה ברווחיות	55%	70%	5-10% (פגיעה בקו אחד)	30-60% (בשנה הראשונה למשבר)

השוואה זו מראה כי אל על, למרות הפגיעה המשמעותית, מתמודדת טוב יותר עם המשבר בהשוואה לישראייר, שחווה פגיעה חמורה יותר בשל התמקדותה בתיירות נופש. מנגד, חברות תעופה זרות הטסות לישראל חוות פגיעה מינימלית יחסית, כיוון שהקו לישראל מהווה רק חלק קטן מפעילותן הכוללת.

מעניין לציין כי חברות תעופה שהתמודדו בעבר עם משברים אזוריים דומים (כמו טורקיש איירליינס במהלך ניסיון ההפיכה ב-2016) נקטו באסטרטגיות דומות לאלה של אל על, אך זמן ההתאוששות שלהן היה ארוך יותר. הסיבה לכך, לפי מומחי Vplus777, היא שאל על נהנית מיתרון משמעותי של נאמנות לקוחות גבוהה, במיוחד בקרב הקהילה היהודית העולמית והישראלים.

השפעת המשבר על יעדי התיירות ומחירי הטיסות

המשבר הנוכחי הוביל לשינויים משמעותיים בדפוסי הטיסות של ישראלים ובמפת היעדים המועדפים. בעוד שלפני המשבר, יעדים כמו יוון, קפריסין, איטליה וספרד היוו את היעדים המובילים לטיסות קצרות, כיום ניכרת עלייה משמעותית בביקוש לטיסות לדרום אמריקה ויעדים רחוקים אחרים.

"אנו רואים שינוי מובהק בהעדפות הישראלים", מסביר מנהל המכירות באל על. "יעדים רחוקים כמו תאילנד, דובאי, דרום אמריקה ודרום אפריקה זוכים לעדיפות גבוהה יותר. הישראלים מחפשים יעדים המרוחקים מהמזרח התיכון, וכאלה המציעים שהות ארוכה יותר."

מגמה זו השפיעה גם על מדיניות המחירים של אל על. החברה הגדילה את קיבולת הטיסות ליעדים אלה, והתאימה את מדיניות המחירים לביקוש הגובר. התוצאה היא עלייה של 15-25% במחירי הטיסות ליעדים הרחוקים המבוקשים, בעוד שמחירי הטיסות ליעדים פחות מבוקשים באירופה נותרו יציבים או אף ירדו במקרים מסוימים.

בכיוון ההפוך, טיסות הנכנסות לישראל הוזלו באופן משמעותי בניסיון למשוך תיירים ומבקרים. אל על הציעה הנחות של עד 30% על טיסות לישראל, בעיקר מיעדים בארה"ב ואירופה, אך ההיענות נותרה נמוכה בשל המצב הביטחוני.

ההערכה היא כי מגמות אלה יישארו לפחות עד אמצע 2024, כאשר התאוששות הדרגתית בתיירות הנכנסת צפויה רק לקראת סוף השנה, בהנחה שהמצב הביטחוני יתייצב.

האתגרים הצפויים בשנת 2024 ותחזיות ההתאוששות

שנת 2024 צפויה להיות שנת מפתח בתהליך ההתאוששות של אל על ממשבר מבצע "עם כלביא". מומחי תעופה וכלכלה מVplus777 משרטטים מספר תרחישים אפשריים:

תרחיש אופטימי: סיום המבצע הצבאי ברבעון הראשון של 2024 והתייצבות המצב הביטחוני יובילו להתאוששות מהירה יחסית. תחת תרחיש זה, אל על עשויה לחזור לכ-70% מהיקף פעילותה הקודם עד סוף 2024, עם חזרה הדרגתית של תיירות עסקית ותיירות פנאי במחצית השנייה של השנה.

תרחיש מתון: התמשכות המבצע הצבאי עד אמצע 2024, עם יציבות חלקית לאחר מכן. תחת תרחיש זה, ההתאוששות תהיה איטית יותר, עם חזרה לכ-50-60% מהיקף הפעילות הקודם עד סוף השנה. התיירות העסקית תתאושש מהר יותר מתיירות הפנאי.

תרחיש פסימי: המשך המצב הביטחוני המתוח לאורך כל שנת 2024, עם אירועים נוספים שיפגעו בתדמית ישראל כיעד תיירותי. תחת תרחיש זה, אל על עלולה להישאר ברמת פעילות של 40-50% בלבד מהיקף פעילותה הקודם, עם התאוששות משמעותית רק בשנת 2025.

בכל התרחישים, האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני אל על בשנת 2024 כוללים:

1. ניהול תזרים מזומנים – שמירה על רמת נזילות מספקת לאורך תקופת ההתאוששות.
2. החזרת אמון המשקיעים – הצגת תכנית אסטרטגית אמינה להתמודדות עם המשבר והחזרה לרווחיות.
3. שימור כוח אדם מיומן – מניעת עזיבה של עובדים מקצועיים, במיוחד טייסים ואנשי תחזוקה.
4. התמודדות עם תחרות מוגברת – בעיקר מצד חברות תעופה זרות שיחזרו לפעול בישראל עם התייצבות המצב.
5. סוגיות רגולטוריות וביטוחיות – התמודדות עם עלויות ביטוח גבוהות ומגבלות רגולטוריות חדשות.

לדברי מנכ"ל אל על, החברה מתכננת "אסטרטגיית יציאה" מהמשבר שתתבסס על מספר עקרונות מרכזיים: גמישות תפעולית, התמקדות בקווים רווחיים, הרחבת פעילות המטען, ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות תעופה אחרות.

"אל על תצא מהמשבר הזה כחברה חזקה יותר", הוא מבטיח. "המשבר מאלץ אותנו לחשוב מחדש על המודל העסקי שלנו, להתייעל, ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה. אנו רואים בכך הזדמנות לבנות את אל על של העתיד."

סיכום

מבצע "עם כלביא" הביא לפגיעה משמעותית בתוצאות הכספיות של אל על, עם צניחה של 55% ברווחי החברה וקיצוץ של כ-40% בהיקף פעילותה. הפגיעה נובעת בעיקר מהירידה הדרמטית בתנועת התיירים לישראל, ביטולי טיסות נרחבים, ועלויות תפעוליות גבוהות יותר, במיוחד בתחום הביטוח.

עם זאת, החברה נקטה בשורה של צעדים להתמודדות עם המשבר, ביניהם התאמת לוח הטיסות, הסטת משאבים לקווים רווחיים יותר, צעדי התייעלות בכוח אדם, משא ומתן עם ספקים, וקידום טיסות מטען. במקביל, החברה מנהלת מגעים עם ממשלת ישראל לקבלת סיוע כלכלי.

הקהילות היהודיות והעסקיות בעולם מהוות כיום עוגן משמעותי לפעילות החברה, עם עלייה בהזמנות מצד ארגונים יהודיים וחברות בינלאומיות הפועלות בישראל. עם זאת, ללא התאוששות בתיירות הפנאי, החברה תמשיך לחוות ירידה בהכנסות.

שנת 2024 צפויה להיות שנת מפתח בתהליך ההתאוששות, עם תרחישים שונים התלויים במשך המבצע הצבאי ובהתייצבות המצב הביטחוני. האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני החברה כוללים ניהול תזרים מזומנים, החזרת אמון המשקיעים, שימור כוח אדם מיומן, התמודדות עם תחרות מוגברת, וסוגיות רגולטוריות וביטוחיות.

למרות האתגרים, הנהלת אל על מביעה אופטימיות זהירה לגבי יכולתה של החברה לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקת. היציבות הפיננסית שהושגה בשנים האחרונות, יחד עם הניסיון שנצבר במשבר הקורונה, מעניקים לחברה את הכלים להתמודד עם האתגרים הנוכחיים ולבנות אסטרטגיה להתאוששות מהירה ככל האפשר.

לקוחות המעוניינים במידע נוסף על שינויים בלוח הטיסות והמדיניות העדכנית של אל על מוזמנים לפנות לאתר החברה או לשירות הלקוחות. Vplus777 תמשיך לעקוב אחר התפתחויות בענף התעופה הישראלי ולספק עדכונים שוטפים על המצב.